החלטה בתיק ב"ש 4180/05

1.         בפניי בקשה לחזור ולעיין בהחלטה שניתנה בתאריך 28.10.04 במסגרת בקשה למעצרו של המבקש עד תום ההליכים, לפיה, בהסכמה, שוחרר המבקש מן המעצר לחלופה של מעצר בית מלא בהשגחת ערבים שהועמדו לשם כך וחתמו על ערבויות צד ג' (בכפוף לאפשרות לצאת לטיול בכל יום למשך שעתיים בשעות אחר הצהריים), והפקדת סך של 50,000 ש"ח בקופת בית-המשפט. בפתח הדיון הצהיר ב"כ המבקש כי הוא מסכים, אך ורק לצורך אותו דיון, כי ישנן ראיות לכאורה ועילת מעצר.

2.         בבקשה שבפניי מתבקשת הסרת כל התנאים המגבילים שקיבל על עצמו המבקש בדיון הנ"ל, מן הטעם כי עד כה לא הובאו ראיות הקושרות את המבקש לעבירה המיוחסת לו בכתב האישום וכי המדובר במשפט שיארך זמן רב בשים לב לכך שכתב האישום מונה עשרות עדי תביעה. עוד נטען, כי מאז נמצא המבקש במעצר בית, ובעטיו, התדרדר מצבה הכלכלי של משפחתו ואף הורעו יחסיו של המבקש עם אשתו.

3.         כתב האישום בתיק פ"ח 774/04 אשר הוגש נגד המבקש וחמישה אחרים חובק אישומים רבים. רק האישום הראשון מתייחס למבקש ומייחס לו עבירה של ניהול ארגון פשיעה, לפי סעיף 2 לחוק המאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003 וכן עבירה של מחיה על רווחי אדם העוסק בזנות, לפי סעיף 199 (א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

על פי האמור באישום הראשון, החל משנת 2000 ועד למועד הגשת כתב האישום, עסקו הנאשמים 1 ו- 2 עם אחרים, בארץ ובחו"ל, ובין היתר עם ולדימיר וולדרסקי המכונה "וובה", יבגני קנייבסקי ואדם המכונה פליקס, בסחר בנשים לשם העסקתן בזנות, לאחר שגרמו להן לעזוב את המדינות בהן התגוררו, כדי שיעסקו בזנות. פעילות זו נעשתה במסגרת ארגון פשיעה. במסגרת פעילותם בארגון דאגו וובה ופליקס, תמורת סכום שאינו ידוע, להעביר נשים ממדינות חבר העמים לישראל. הנאשמים 1 ו- 2 קיבלו את אותן נשים והעסיקו אותן בארץ בזנות. הנשים הוכנסו לארץ בשני ערוצים בלתי חוקיים: האחד, הברחת נשים לישראל דרך גבול מצרים; והשני, הבאת נשים לישראל תוך ניצול חוק השבות, כשהן מתחזות למי שזכאיות לקבל אזרחות מכוח חוק השבות. עוד נאמר בכתב האישום, כי לשם מימוש האפשרות השניה שתוארה, נהגו פליקס ואחרים לצייד את הנשים בחו"ל בדרכונים מזוייפים. כמו כן, הוצמדו להן על פי רוב בני זוג פיקטיביים או אף משפחה פיקטיבית. כאשר הגיעו "העולים" לישראל זכו בתעודת עולה ובסל קליטה, אשר הנאשמים 1 ו- 2 שלשלו לכיסם. בתמורה להבאתן לישראל באופן זה, נדרשו הנשים - "העולות" - לשלם לנאשמים 1 ו- 2 סכום של 36,000 $ כל אחת על-ידי עיסוק בזנות. את הסכום האמור גבו הנאשמים מתוך תמורת שירותי המין שסיפקו הנשים במכוני ליווי אליהם נשלחו.

בכל הנוגע למבקש (הנאשם מס' 4), נאמר בכתב האישום כי סמוך לחודש מאי 2004 נהנו הנאשמים 1 ו- 2 ושותפיהם לארגון הפשיעה, לרבות המבקש, מרווחי הפעלת מכוני ליווי שונים באיזור תל אביב, ובהם "סמוראי", "בננה", "101" ואחרים, בהם הועסקו נשים בזנות. לצורך הפעלת המכונים וגיוס הנשים שיעבדו בהם הקים הארגון "קופה משותפת" בה היו שותפים הנאשמים, לרבות המבקש, יחד עם אחרים לפי מפתח אחוזים שאינו ידוע למאשימה. עוד נאמר בכתב האישום, כי במקביל למתואר, במהלך התקופה שבין מאי עד ספטמבר 2004 פעלו הנאשם 1 והמבקש, יחד עם אחרים, להרחבת פעילות הארגון בתחום הסרסרות במקומות שונים ברחבי העולם ובארץ. כך, התכוונו הנאשם 1 והמבקש לפתוח ערוץ נוסף של "יבוא" נשים למטרות עיסוק בזנות לאנגליה והעסקתן שם במכוני ליווי. הנאשם 1 והמבקש סיכמו, כי יפעילו באנגליה את המכונים במשותף ויתחלקו ביניהם ברווחים.

עד כאן - כתב האישום.

4.         ב"כ המבקש חולק על כך, כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת האמור בכתב האישום. לדבריו, הנאשם מס' 1 ואף נאשמים אחרים או אנשים נוספים ששמותיהם עולים מן הראיות מוכרים למבקש, ואולם הקשרים שמקיים המבקש עימם הם קשרים חברתיים בעיקרם וכן קשרים עסקיים, חוקיים, ובהם עסקי נדל"ן במדינות שונות של חבר העמים לשעבר ועסקי שעשועים בלונדון שאינם חורגים מן המותר על פי דיני המקום. ב"כ המבקש טוען, כי אף אם היה למבקש מושג על העסקים הפליליים שמנהלים חברו הנאשם 1 ואחרים, אין לראותו שותף לאותם עסקים, ובכל מקרה המבקש מעולם לא קיבל כספים שמקורם בעסקי סרסרות או זנות.

5.         הראיות להוכחת העבירות המיוחסות למבקש בכתב האישום באות כולן מהאזנת סתר אשר בוצעה לטלפון של הנאשם 1 בחודשים מאי עד ספטמבר 2004. המדובר ביותר מאלף שיחות שהמשטרה האזינה להן. חומר הראיות איננו כולל, בשלב זה, תמלילים מלאים של  אותן שיחות, אלא תמלילים חלקיים, תקצירים, המכונים "שרטוטים", הכוללים שיחות רבות שניהל הנאשם 1 עם אנשים שונים, חברי הארגון, בארץ ובחו"ל.  בין יתר הדוברים נמצא המבקש, וכן ישנן שיחות המתייחסות אליו, בין בשמו המפורש ובין בכינויו ("הפוזל"). אציין, כי בשיחות מופיע "איגור" נוסף, הוא איגור גרינפלד ויתכן כי קיים אף "איגור" שלישי. ב"כ המבקש טען, כי קלסרי השרטוטים אינם מהווים ראיה קבילה שניתן להגישה ככזו לבית-המשפט. אכן, ועל כך אין מחלוקת, הראיה היא הקלטת המתעדת את האזנת הסתר, בין אם היא מלווה בתמליל מלא של השיחה, ובין אם לאו. ואולם, בשלב זה, לפחות מטעמי נוחיות, אין כל פסול בהסתייעות בתמלילים החלקיים המצויים בחומר הראיות. יש לציין, כי כל קלטות האזנות הסתר נמסרו לב"כ המבקש ובטיעוניו בבקשה לא ראה לטעון כי נפלו אי דיוקים או טעויות משמעותיות בתקצירי השיחות, אשר מונעות את האפשרות לסמוך עליהן את הדיון בראיות לכאורה במסגרת בקשה למעצר עד תום ההליכים.

כפי שנאמר לעיל, האזנת הסתר כוללת מאות רבות של שיחות שקיים הנאשם 1. עיון בקלסרים הכוללים את תוכן השיחות מעלה, כי הנאשם 1 מקיים, לכאורה, ארגון שתכליתו הבאת נשים לישראל לשם עיסוק בזנות, באופן שמתואר בכתב האישום, ולשם כך מקיים קשר עם אנשים רבים. שמו של המבקש צף בחלק מן השיחות, בין כדובר ובין כמי שמדברים אודותיו. במרבית השיחות נעשה שימוש ברמזים ובשמות קוד. השיחות הן מקוטעות, חלקיות וקשה לדלות מהן תמונה ברורה וחד משמעית. כדרכם של רמזים, הם ניתנים לפירוש בכיוונים שונים.

6.         נסיון למיין את תוכן השיחות לפי הנושאים המוזכרים בכתב האישום מעלה, לכאורה, את המסקנות הבאות:

ראשית, בחודשים יוני-יולי 2004 מקיימים המבקש והנאשם 1 ביניהם שיחות אינטנסיביות, תכופות ומפורטות בנוגע לאפשרות לפתוח מכוני ליווי באנגליה, וכן קיימות שיחות רבות בין הנאשם 1 לאחרים בהם מוזכר המבקש בהקשר זה. כך, למשל, מספר הנאשם 1 לייבגני כי המבקש אומר שארבעה חמישה אנשים יספיקו כדי להפעיל את המקום וניתן לקבל עבור שעתיים 500$ (שיחה 91); בשיחה 82 מוזכר ה"פוזל" כמי שאומר שבאנגליה ניתן לעשות "כסף גדול"; בשיחה 96 אומר הנאשם 1 לבן שיחו כי המבקש "לא יורד ממנו" לגבי אנגליה. שיחות רבות נוספות מתקיימות בין המבקש לבין הנאשם 1 בנוגע לעסקים המשותפים בלונדון. איני מקבלת את טענת ב"כ המבקש, כי כוונת הדוברים היתה לפתוח עסק חוקי בלונדון. מדברי המבקש בשיחות עולה, לכאורה, כי  אין פני הדברים כך. למשל, בשיחה 138 אומר המבקש כי באנגליה "תופסים שם אחת משלוש"; בשיחה 406 מדברים המבקש והנאשם 1 בשמות קוד, ומתוך הדברים עולה כי נבחנת אפשרות "לייבא" נשים לאנגליה באופן לא חוקי. נעשה שימוש במושגים "קו" הבאה, "ניתוק שרשרת" ועוד; בשיחה 438 מועלית האפשרות לפתוח משרד הכרויות חוקי, אך אפשרות זו נפסלת ותחתיה מחליטים המבקש והנאשם 1 על פתיחת משרד ליווי עם נהג (ראה גם שיחות 180 ו- 367 בהם יורדים הדוברים, ובהם המבקש, לרמת פירוט גבוהה בנוגע לאופן הפעלת המיזם המשותף בלונדון).

סיכומה של נקודה זו. נראה, לכאורה, כי בין המבקש לבין הנאשם 1, בשותפות עם גורמים נוספים בארגון, נרקמת תוכנית מפורטת להקמת עסקי סרסרות משותפים בלונדון. תוכנית זו קורמת עור וגידים ומגיעה לשלבים מתקדמים. עוד עולה מן החומר, כי בשלב מסוים המבקש יוצא מן התמונה והנאשם 1 ממשיך בלעדיו, עם שותפים אחרים.  מן השיחות עולה, כי המבקש מצוי בתחום, מתמצא, והנאשם 1 רואה בו בר סמכא בנוגע לשיקולים העסקיים והאחרים הכרוכים ברעיון לפתוח במשותף עסק בלונדון, מן הסוג המתקיים בישראל. כפי שנאמר לעיל, מדובר בתוכניות משותפות אשר נראה כי בסופו של דבר לא יצאו אל הפועל.

שנית, מן השיחות קשה לחלץ קיומן של ראיות להוכחת שותפות של המבקש בעסקי הזנות שמנהל הנאשם 1 בישראל. קיימות אמנם שיחות ספורות בעניין זה, ואולם המדובר בשיחות דלות, מעטות מאוד וכלליות. זאת, לעומת שיחות אחרות בעלות אופי שונה לגמרי שמנהל הנאשם 1 עם גורמים אחרים בארגון. כך, למשל, בשיחה 87 אומר המבקש לנאשם 1, כי "הכי חשוב לתפוס ירושלים ו'סמוראי', ומוסיף שאפשר למצוא נהגים ופקידים". המבקש אומר גם, כי "יכלו להתחיל מזמן  בירושלים", וכי "לפתוח מקום חדש תמיד יותר קשה". לכאורה, מדובר בשיחה המעידה על התמצאות של המבקש בעסקיו של הנאשם 1, ואולם אין לשיחה זו המשך ברצף השיחות, וכשהיא לעצמה קשה ללמוד ממנה הרבה. כך גם שיחה 120 שבה מייעץ המבקש לנאשם 1 ש"במצב שלהם" עדיף רכב מליסינג, והנאשם 1 משיב לו שאסור שיהיה להם רכוש. בשיחה 138 אומר הנאשם 1 למבקש, כי חבל לו לעזוב את ירושלים, והמבקש אומר כי ההכנסות גדולות שם ושואל האם הנאשם 1 רוצה לעבוד "איתם" בירושלים. כשהנאשם 1 משיב בשלילה ואומר ש"נדפק" בירושלים, מציע המבקש "לקחת ממנו אנשים". הנאשם 1 אומר כי הדבר איננו כדאי, כי אצלו "כולם מכוערים". שוב, נראה, לכאורה, כי שני הדוברים משוחחים על עסקים שאינם כשרים, ואולם קשה לחלץ מן השיחה מידע קונקרטי (וראה גם שיחה 525). המדובר בשיחות בודדות מתוך מאות שיחות. נראה, כי לא זו רמת הקשר הנוהגת בין שותפים עסקיים. ניתן להשוות שיחות אלה לשיחות שמקיים הנאשם 1 עם גורמים אחרים בארגון. שם מדובר בשיחות יומיומיות ומפורטות מאוד. לא כך הם פני הדברים בשיחות האקראיות שמקיים הנאשם 1 עם המבקש בנוגע לעסקים בישראל. כפי שנאמר לעיל, המדובר בשיחות סתומות בעיקרן שיכולות להתיישב עם הקשרים שונים, בהם פליליים, ואולם לא ניתן לומר כי הן מקימות תשתית ראייתית לכאורית לכך שהמבקש שותף לעסקי הסרסרות שמנהל הנאשם 1 בישראל.

שלישית, נראה כי המבקש מתמצא במונחים ובשמות הקוד המשמשים את חברי הארגון. הוא משתמש במושג "סיפור צבעוני" (במובחן מהביטוי "שחור-לבן") (שיחה 120) (יתכן כי הכוונה לאבחנה בין נשים שהן "תיירות" לבין "עולות"); "טלביזיות" (שיחה 193) (כינוי לנשים) ואחרים, ואולם נראה כי אין בכך כדי להפוך את המבקש לבשר מבשרו של הארגון בישראל ולמנהלו, אפילו לכאורה.

רביעית, הנאשם 1 מנהל שיחות רבות בנוגע לכספים והתחשבנויות ונוקט, בין היתר,  במונח "קופה משותפת". כך, בשיחה 376 נאמר, כי המבקש אוסף כסף לקופה המשותפת; בשיחה 389 אומר הנאשם 1 למבקש, כי הוא אוסף כסף עבורו ו"יוצא לו בערך 8,500 - 9,000" ומוסיף כי "לפי החשבון שעשה בחודש אוגוסט צריך להיות תשלום אחרון כדי להגיע לסכום שהוא תיכנן" (וראה גם שיחה 436 שם מוזכר המונח "קופה משותפת"). בשיחה 552 מוזכרים אחוזים והמונח "קופה משותפת" בהקשר לעסקי בניה, היינו, קופה משותפת שמיועדת לרכישת נכס מקרקעין. הנאשם 1 אומר, כי "עוד מעט" יתחילו לקבל דמי שכירות והמצב ישתפר (כך גם בשיחה 732 מוזכר "הפוזל" לגבי נדל"ן בקייב). גם בהקשר זה, בשיחות הנוגעות לענייני כספים, רב הנסתר על הנגלה. המדובר בשיחות שאינן רבות ואינן מובהקות. שמו של המבקש עולה בהקשרים כספיים, עסקיים, אולם קשה לדעת על מה באמת מדובר.

חשוב לציין, כי הנאשם 1 מקיים שיחות רבות בנוגע לחלוקת רווחים, התחשבנות בין חברי הארגון וכדומה. שמו של המבקש אינו עולה בהקשרים אלה, ונראה כי הוא איננו נמצא ברשימת המתפרנסים מפעילות הארגון. בשיחה 598 משוחחים הנאשם 1 ווובה ומזכירים כי אצל המבקש נמצא "שמונה ומשהו, אצל ווסרמן זה מתאים". וובה שואל: "אצל ווסרמן 4.5?" והמשיב אומר שכן. מן התקציר שבפני קשה לרדת לסוף כוונתם של הדוברים בעניין זה. הוא הדין בשיחה 888, בה אומרת הנאשמת 3, בת זוגו של הנאשם 1, לנאשם (הנמצא בחו"ל) כי היא ממתינה ל"איגור" שיבוא לקחת כסף. הנאשם 1 אומר, כי הכסף במעטפה. זו הפעם היחידה בה מופיע שמו של המבקש בהקשר זה ובמובן זה זוהי שיחה יוצאת דופן. קשה להסיק משיחה בודדת כזו, כי המבקש שותף לרווחי הארגון, אפילו לכאורה.

7.         מהי התמונה העולה מן המקובץ? נראה, לכאורה, כי המבקש מצוי בקשרים קרובים למדי עם הנאשם 1 ועם חברים נוספים בארגון. בכל הנוגע לכוונה לפתוח "קו" נוסף להבאת נשים ממדינות חבר העמים לאנגליה, לשם העסקתן בזנות, התנהלו שיחות אינטנסיביות, מפורטות, בהן גילה המבקש התמצאות ובקיאות בהיבטים שונים של "העסק" המשותף. אף הנאשם 1 מתייחס אליו כבר סמכא. כפי שהוזכר, בסופו של דבר פורקה השותפות בין הנאשם 1 למבקש והתוכנית המשותפת לא יצאה אל הפועל.

            אשר לפעילות הארגון בישראל, קשה לזהות פעילות של ממש מצד המבקש במסגרת הארגון או מעורבות ממשית אחרת בכך, ובודאי לא "ניהול", אם כי נראה כי המבקש מתמצא בפעילות הארגון ובנושא של הפעלת מכוני ליווי ועסקי זנות. הוא מתמצא גם בטרמינולוגיה ובשמות הקוד שנעשה בהם שימוש ונמצא בקשר עם אנשי הארגון. ניתן לומר בזהירות, כי פעילותו משיקה עם פעילות הארגון ולעיתים אף חוברת אליה, ואולם מתוך השיחות קשר לומר באופן מדוייק במה דברים אמורים. המבקש מוזכר בקשר עם "הקופה המשותפת", ניהול מכוני ליווי, עסקי נדל"ן ואחרים, ואלם זולת הכוונה הברורה לפתוח "קו" חדש ללונדון העולה מן השיחות, לגבי שאר הנושאים המדובר בראיות דלות וקלושות יותר, המתקשות לבסס את האמור בכתב האישום.

            ניתן, איפא, לסכם ולומר כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת הפעילות בארגון בכל הנוגע לכוונה להקים באופן משותף עסקי זנות בלונדון, בדומה לעסקים המתנהלים בישראל. בכל שאר הנושאים, מצב הראיות דחוק יותר, אם כי, כפי שכבר נאמר, לא ניתן להתעלם מכך שהמבקש "מצוי בעניינים" על אף שדרגת מעורבותו לאשורה טרם התבררה. המבקש נתפס כ"בר סמכא" וכמי שמתחשבים בדעותיו, ואולם הלכה למעשה טיב פעילותו נותר לוט בערפל.